מחזורי החיים של האישה

מחזוריות הג’ינג בחייה של אשה הינו תהליך התפתחותי טבעי ומופלא.

שלושת האוצרות – ג’ינג , צ’י ושן משתנים ונעים בתנועה מתמדת במהלך חייה של כל אשה מרגע לידתה ואף לפני כן.

הכתבים הסינים הקלאסיים מתארים מחזוריות של אישה בכל שבע שנים (לעומת שמונה שנים אצל גבר).

ספר הקיסר הצהוב מתאר בפירוט (כבר בפרק הראשון) את השינויים הצפויים בכל שלב ושלב. הסבר מעמיק ופילוסופי יותר ניתן למצוא באי צ’ינג – שהינו הספר העתיק ביותר.

הצ’י (והג’ינג’) של אישה עובר אבולוציה במהלך חייה. בתחילה, בהיותה עוברית, היא מקבלת אותו מהוריה. אחר כך הוא עובר מעין איחוד לצ’י פרהנטאלי (הצ’י שקיבלה עוד לפני הלידה) ופוסטנטאלי (הצ’י שמיוצר ממזון ואויר אחרי הלידה) יחד.

במהלך שנותיה הראשונות משתנים היחסים בין הצ’י הפרהנטאלי והפוסטנטאלי והיא מייצרת צ’י חדש מהמזון, האוויר והסביבה המקיפה אותה.

אנרגיית הכליות היא הראשונה להתפתח באישה, עוד טרם צאתה לאוויר העולם. החודש הראשון להריון משויך/נשלט על ידי איבר הכליות ופאזת המים. אנחנו נמצא שההתפתחות המוטורית: ישיבה, זחילה, עמידה, הליכה ואפילו צמיחת שיניים, מקושרים כולם לאנרגיית הכליות. גם זיכרון, ריכוז ולמידה מקושרים לאנרגיה זו (בשילוב עם איברים נוספים כמובן).

בגיל 7 אנרגיית הכליות נמצאת בשיאה.

בין גיל 7 לגיל 14 הופכת הילדה לאט לאט לנערה מתבגרת. גופה מתעגל מעט, היא מתחילה להצמיח שיער ערווה ובית שחי וניצני שדיים מתפתחים. בגיל 14 נמצאת הנערה בשלב של עודף ב”ים היין” – מרידיאן העיבור הקדמי (סי וי) זורם אל מרידיאן ים הדם (צ’ונג). ושניהם נמצאים בשיאם. סביב גיל 14 מופיעה הווסת והנערה מתחילה את חייה הפוריים.

בשנים שבין גיל 14 לגיל 21 היין בשיאו – אלו שנים שהדם והנוזלים ממלאים את האיברים והבשרניות והחיוניות ניכרת בפניה של הגברת הצעירה. לחייה אדמדמות והיא חיונית וקורנת. השלד והשריר חזקים והגוף אתלטי יציב וגמיש.

בגיל 21 אנרגיית מרידיאן הכליות מתאזנת והנערה הבוגרת נמצאת באיזון של יין ויאנג הכליות.

למרות הווסת שמגיעה בתחילת – אמצע העשור השני לחייה של הנערה, גיל 21 למעשה פותח את תקופת שיא הפריון. זו תקופה של איזון בין יין ליאנג ומצב אופטימלי להרות. לפי התאוריה, אשה המתעברת בשנים אלו יכולה לתת ג’ינג מקסימלי לעובר שברחמה ומאפשרת לו התחלת חיים חזקה ומאוזנת (כמובן בהתחשב במצבו וגילו של בן זוגה וכן בנסיבות רגע העיבור).

בגיל 28 נמצאת האישה בשיא הכושר הגופני והגוף הפיזי חזק וחיוני. היא מסוגלת להחזיק הריונות מלאים ולאפשר לגופה את השינויים הדרושים להריון ולידה. נוסף לכך, זהו גיל בו התאוששות האישה לאחר לידה קלה יותר והיא יכולה להחזיר לעצמה את הדם והכוחות הנדרשים לשינויים המגיעים עם תקופת ההיריון, הלידה ותחילת האמהות ביתר קלות.

בין גיל 28 לגיל 35 מתחילה ירידה הדרגתית ואיטית, אנרגטית ופיזית.. בתקופה זו מרידיאן היאנג מינג – (הקיבה והמעי הגס) מתחיל להתרוקן. אז גם נראה שינויים במשקל ובמטבוליזם, שינויים ביציאות עם נטייה לעצירות, יובש פנימי (ולעתים חום של הקיבה והמעי), ושינויים נוספים במערכת העיכול. בגלל שהמרידיאן מאופיין בחום וצבעי אדמה, תהליך ההתרוקנות נראית בפניה של האישה הצעירה וצבעה הופך לחיוור יותר ואפילו צהבהב. שערה מתחיל לנשור מעט יותר.

בסיומה של תקופה זו, כאשר מגיעה האישה לגיל 35, נראה גם כאבי שרירים ורגליים שאותם מזינים המרידיאנים המתרוקנים.

בין גיל 35 לגיל 42 תתחיל ירידה נוספת שתתבטא באנרגיה של המרידיאנים:– טאי יאנג (מעי דק, שלפוחית שתן), יאנג מינג (קיבה , מעי גס) , ושאו יאנג (כיס המרה והמחמם המשולש).

בסיום שלב זה, בגיל 42, נראה כי הפנים מצטמקות מעט, שומן הפנים מתדלדל והשיער מתחיל להאפיר. אל שינויים אלה יתווספו שינויים הקשורים למים וחומר – המים וההזנה, שאמורים לשמור על שלושת המחממים (העליון, האמצעי והתחתון), מתמעטים ויש פחות חומרי הזנה בפניה של האישה המתבגרת. לחייה הופכות פחות עגולות והעור מתייבש מעט. גם מבחינה מינית עשויה האישה להרגיש יותר יבשה (יובש בריריות באופן כללי, לרבות ואגינלית) ועור גופה יהיה סדוק יותר. גילאים אלו מאופיינים ביובש הריריות – זוהי התחלה של תקופת חסר יין – ירידה בחומר. בתקופה זו על האישה לשמור על החומר הממלא את גופה ולהזין אותו בהזנה מלאה ביין – מזון עתיר בחומצות שומן חיוניות ובהרבה מים.

בין גיל 42 לגיל 49 מתקרבת האישה לשלב האחרון במחזורי החיים הסיניים וחסר היין מתעצם.

בגיל 49 מתחיל השלב האחרון בחייה של האישה לפי הכתבים הסיניים – זהו שלב שיימשך בעצם עד סוף חייה – מרידיאן ים הדם (צ’ונג) ומרידיאן העיבור הקדמי (סי וי) יהיו שניהם בירידה. המחזור החודשי יסתיים והאישה תיפרד מדם הווסת שליווה אותה בחייה הפוריים. הגוף הפיזי ייחלש יותר והיא לא תוכל יותר להרות.

מחזוריות שבע השנים בחיי האישה מוכרת לא רק בפילוסופיה של הרפואה הסינית. זו מחזוריות המזוהה עם האישה גם בתורות ותרבויות אחרות ובסיפורים עתיקים. המספר שבע נושא בו סמליות ומיסטיות כמו: ימי השבוע, מחזורי הירח, 7 ימי מילה ועוד.

הפילוסופיה הסינית מציינת שוב ושוב כמה חשוב לאשה להשלים עם המעבר בין השלבים כחלק מתהליכי הטבע המבורכים. על הילדה- נערה- אשה להבין כי לא ניתן למנוע מהטבע להתרחש כסדרו ו/או חמור מכך, להתנגד \ להתכחש לתהליכים הקורים בו. בנוסף מצויין כי אם האישה מתנגדת או מנסה לדחות את ההתפתחות בשלבי החיים היא תחווה כל שלב כמשבר ופתלוגיות שונות הקשורות לאותו שלב יתקפו אותה. דוגמא טובה לכך היא תקופת המנופאוזה – התקופה בה מפסיקה האישה לקבל את הווסת והמחזור החודשי מסתיים. אם היא מתכחשת לכך וחווה את התקופה כטראומטית סביר להניח שתסבול מאוד מגלי חום, הזעות, נדודי שינה ועצבנות יתר.

חשוב לקבל כל תקופה כתהליך טבעי ולהשלים איתו באהבה כחלק מגלגל החיים המופלא ובכך להימנע ממשברים.

* האמור במאמר זה מתאר את הפילוסופיה הסינית ביחס למחזורי האישה על פי הכתבים הסינים העתיקים. הרעיון הכללי של פילוסופיה זו ממשיך להתקיים אך יש להתאימו לחיים כיום, בהם תוחלת החיים עלתה וכמובן לכל אישה באופן פרטני.